הערבים מתחילים להתקרר, זו הזדמנות מצוינת למרק מנחם, כזה שיכול להוות ארוחה בפני עצמה.
טעים יותר יום למחרת.
אני אוהב מרקים. אני יכול לאכול מרק בכל מזג אוויר.
טיפ:
אם אתם לא חולים על מרקים ולא גומרים סירים, אבל כן רוצים מרק פעם ב, תמיד אפשר להקפיא את המרק בקופסאות ולהפשיר כשמתחשק. נשמר ל3 חודשים.
מצרכים:
2 כוסות שעועית אדומה מושרית ללילה – הכוונה לשתי כוסות לפני ההשרייה, כן?
בצל גדול
שני גזרים
חצי גמבה
4 שיני שום
100 גרם רסק עגבניות
כפית מלח
פלפל שחור גרוס
פפריקה מתוקה
רבע כפית כמון
תבלין אורגנו
פטרוזיליה לפי הטעם
הכנה:
בגלל שלשעועית לוקח בערך נצח להתרכך בבישול(אלא אם יש לכם סיר לחץ כמובן) , ניתן לה בישול מוקדם בזמן שאנו מכינים את הבסיס למרק. נשטוף ונסנן את השעועית ונתחיל לבשל אותה במים בלבד בסיר נפרד.
בסיס למרק:
השלב הזה חשוב! הוא עוזר להעניק טעמים למרק, לא לדלג!
נקצוץ את הבצל דק(אני משתמש בקוצץ ירקות) ונכניס לסיר עם שמן קנולה(או כל שמן נייטרלי לבחירתכם) על אש נמוכה.
נוסיף את הגזר והגמבה קצוצים לקוביות קטנות.
נטגן על אש נמוכה כרבע שעה תוך כדי ערבוב. באמצע השלב הזה נוסיף את שיני השום קצוצות לרבעים.
נוסיף פלפל שחור, כמון, פפריקה, אורגנו ונערבב ונטגן עוד כחמש דקות.
בשלב הזה הבסיס שלנו כבר אמור להיות מקורמל(או בדרך לשם).
נוסיף את רסק העגבניות ונמשיך לערבב עוד כחמש דקות.
לשים לב שלא נחרך, אחרת יהיו לנו טעמי לוואי.
נשפוך לסיר המרק את השעועית שהתחלנו לבשל ביחד עם המים הרותחים ונערבב היטב.
סה"כ נרצה במרק כשני ליטר מים. במהלך הבישול המים יצטמצו, נצרך לשחק עם הכמות בהתאם להעדפה הסמיכות שנרצה.
נביא לרתיחה, נכסה וננמיך את האש.
נבשל כשעה-שעה ורבע ולאחר מכן נוסיף מלח ופטרוזיליה קצוצה. נבשל עוד כ45 דקות – שעה וחצי עד לריכוך(יכול להשתנות בהתאם לשעועית).
בזמן הזה הריח מתחיל למלא את הבית.
כשהשעועית רכה, נטחן את המרק עם מוט בלנדר(או שזה בלנדר מוט?) למרקם סמיך. ניתן גם לטחון חלקית למי שרוצה גם משהו לעיס בתוך המרק שלו(כמוני) .
נוסיף מים רותחים לפי רמת הסמיכות שנרצה ולבשל עוד קצת על אש נמוכה.
נטעם ונתקן תיבול והמרק מוכן.
ניתן להגיש בלווי חלה, פרמז'ן/שמרי בירה, ועם בצל ירוק/פטרוזיליה טרייה.
בתאבון.
נספח:
כף המרק שלי
את המרקים שלי אני אוכל רק עם הכף הזו.
הכף הזו, יצוקה וכבדה, משנות ה30-40, לא חתיכת אלומיניום דקיקה כמו הכפות של היום, הייתה שייכת לצבא ארגנטינה.
סבי ז"ל לקח אותה בעת שירותו מכיוון שאהב אותה.
לא הייתה כף אחת שנהנית לאכול בה מרק כמו הכף הזו ולדעתי היא מוסיפה לחוויה של המרק.
כף עמוקה שמאפשרת לקחת הרבה מרק ושהמרק לא ישפך ויטפטף ממנה כמו בכפות הסטנדרטיות(דבר שיכול להטריף אותי).
הכף ממתינה למרק
להגשה – פטרוזיליה/בצל ירוק קצוצים, פרמז'ן טבעוני/שמרי בירה. 
אוכל חסה 